אודות
נעים להכיר, אני תמי וטורי
אני תמי, נשואה, אמא לארבעה ילדים ומתגוררת בגן יבנה.
במשך רוב חיי לא ראיתי את עצמי כאישה יצירתית. להפך, הייתי בטוחה שיש לי שתי ידיים שמאליות ושיצירה, סריגה וכל מה שדורש עבודת יד פשוט לא נועדו בשבילי.
עולם הסריגה נכנס לחיי דווקא מתוך המקום הכואב ביותר.
בשנת 2021 איבדתי את בתי הבכורה, שחר, בתאונת דרכים. בתוך האובדן והכאב העצום חיפשתי דרך להחזיק את עצמי, לא לשקוע ולהכניס לשגרה שלי רגעים קטנים של שקט.
החלטתי לאתגר את עצמי ולנסות ללמוד לסרוג.
לא משום שחשבתי שאהיה טובה בזה, אלא רק משום שחיפשתי אתגר שירחיק אותי מהמיטה.
לאט לאט, עין אחר עין ושורה אחר שורה, גיליתי עולם שלם שלא הכרתי קודם.
גיליתי שאני כן יצירתית.
גיליתי שאני מסוגלת ללמוד דברים חדשים.
גיליתי שבתוך הידיים שלי יש הרבה יותר ממה שחשבתי
ובעיקר גיליתי שהסריגה מצליחה להעניק לי משהו שהייתי זקוקה לו מאוד: שקט.
כשהידיים עובדות, המחשבות נרגעות. יש משהו בקצב החוזר של החוט והמסרגה שמאפשר לנשום, להתרכז ברגע ולתת לנפש קצת מנוחה.
הסריגה לא העלימה את הכאב ולא שינתה את מה שקרה, אבל היא הפכה לחלק משמעותי בדרך שלי להתמודד, להתרומם ולהמשיך לחיות לצד הגעגוע.
עם הזמן הסריגה הפכה מתחביב לדבר שתפס מקום מרכזי בחיי. התחלתי ללמוד, להתנסות, לטעות, לפרום, להתחיל מחדש וליצור עוד ועוד תיקים, סלסלות ובובות.
ככל שהעמקתי בעולם הזה, הבנתי שאני רוצה להעביר הלאה את כל מה שאני למדתי.
רציתי להראות לנשים אחרות שאין דבר כזה "אני לא יצירתית", שאין דבר כזה "אין לי כישרון" וששתי ידיים שמאליות הן לפעמים רק סיפור שסיפרנו לעצמנו יותר מדי שנים.
מתוך הדרך האישית שלי נולד גם העסק שלי.
היום אני מלמדת נשים לסרוג במסרגה אחת ומלווה אותן מהרגע שבו הן מחזיקות מסרגה בפעם הראשונה ועד לרגע שבו הן מסתכלות על מה שיצרו בגאווה גדולה.
חשוב לי ללמד בצורה ברורה, סבלנית ומעמיקה. לא רק להראות מה לעשות, אלא לעזור להבין את הסריגה, לקרוא אותה, להתמודד עם טעויות ולא לפחד לפרום כשצריך.
הסריגה עבורי היא הרבה מעבר לחוט ומסרגה.
היא יצירה.
היא ריכוז.
היא תחושת מסוגלות.
היא זמן לעצמי
והיא חלק בלתי נפרד מהדרך שלי לריפוי.
החיים לימדו אותי שאפשר לצמוח גם מתוך המקומות שבהם נדמה לנו שהכול נשבר
ולפעמים, דווקא מתוך הבעיטה הכי חזקה שהחיים נותנים לנו, אפשר ללמוד לעוף קדימה!
